צפדיה ואח' נ' קאסיופיאה ארועים בע"מ

פסק דין

הנתבעת מנהלת אולם שמחות בקניון ארנה בהרצליה.

בין התובעים והנתבעת נכרת הסכם לפיו ארוע החתונה בין יחידי התובעים יתקיים ביום 19.7.12 באולם הנ"ל.

ארוע החתונה התקיים במועד שנקבע, אולם מיזוג האויר לא פעל במשך רוב שעות הארוע וכתוצאה מכך, נפגעה הנאת התובעים ואורחיהם. מדובר בתקופת השנה שבה חום הקיץ והלחות הם גבוהים ביותר.

הנתבעים מודים בתקלה במיזוג האויר ותולים את האשם במערכת המיזוג המרכזית של הקניון בו מצוי האולם. הנתבעת הזעיקה את הטכנאים של בקניון ואלה עמלו על תיקון התקלה.

לטענת הנתבעת בשעה 22:00 כבר הורגש המיזוג באולם. לטעת התובעים המיזוג הורגש רק בשעה 23:00.

התובעים טוענים בנוסף, כי כבר בשעה 17:00 כשהם הגיעו לאולם הם הרגישו כי מזוג האויר אינו תקין והם התריעו על כך, אך נדחו בתירוצים שונים. התובעים טוענים כי לו הנתבעת היתה מודה בשעה מוקדמת בתקלה במיזוג, הם היו יכולים להביא מזגנים ניידים ומאווררים תעשייתיים, על מנת להקטין את הנזק, אך כאמור התובעת הכחישה בתחילה את קיום התקלה.

אין ספק כי לנתבעים נגרמה עוגמת נפש רבה כתוצאה מקיום מסיבת חתונה באולם סגור שבו פועל גריל ארגנטיני גדול, המחמם את האולם – ללא מיזוג אויר.

השאלה המשפטית היא האם מדובר בכוח עליון הקבוע בסעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (ראה ע"א 1/84 נתן נ' סטרוד, פורסם ב"נבו").

הנתבעת לא טענה במפורש לכוח עליון, אולם ניתן להבין מטענותיה בכתב ההגנה, כי היא מתכוונת לכך.

יש לציין, כי התובעים לא תבעו את בעלי הקניון ואף הנתבעת לא הגישה הודעת צד ג' נגד בעלי הקניון.

נושא מיזוג האויר, הגם שלא נזכר במפורש בחוזה שבין הצדדים, הוא, ללא ספק, תנאי מכללא בהסכם שביניהם.

התובעת לא טענה ואף אינה יכולה לטעון, במקרה שלפנינו, כי תקלה במערכת מיזוג האויר היא תוצאה מנסיבות שהיא לא ידעה או לא היה עליה לדעת עליה או שלא ראתה ושלא היה עליה לראות את אפשרות התקלה במיזוג האויר, כאמור בסעיף 18 (א) הנ"ל.

יש לציין, כי החוזה קויים באופן שונה ממה שהוסכם אולם לא ניתן לומר שהוא שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, כאמור בסעיף הנ"ל, הואיל והארוע התקיים והנתבעת עמדה בכל שאר התחייבויותיה, למעט הספקת מיזוג אויר.

לפיכך, לא עומדת לנתבעת טענה של כוח עליון והגנת סעיף 18 (א) לחוק התרופות הנ"ל.

למרות שתקלה במערכת מיזוג אויר היא דבר שנין לצפות את התרחשותו, הנתבעת לא הכינה כל אמצעים חילופיים כמו מזגנים ניידים ומאווררים תעשיתיים, כדי לגרום לאיזו שהיא הקלה מהחום הכבד ששרר באולם השמחות. חום שהוגבר על ידי הגריל הארגנטיני שפעל בתוך האולם וגרם להתחממות נוספת של האויר באולם.

בית המשפט מוסמך, על פי הוראות סעיף 13 לחוק התרופות הנ"ל, לפסוק פיצויים בגין נזק בלתי ממוני "בשעור שיראה לו בנסיבות הענין".

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד וחוד, תוך 20 יום, את הסך של 7,500 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

תוך 15 יום ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי להגיש ערעור.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ג, 15 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: